#42 | מיליון רסיסים
26/01/17-28/01/17
------------------.
זה זמן רב שהצילום אינו עוסק רק בתיעוד "מה שלפני העדשה".
מסוף המאה ה-20, עם עלייתן של המדיות הדיגיטליות ומהפכת המידע, החל להתערער מעמדו של הצילום.
בתחילה,ערכים כגון אמת, מקור ועדות, אשר עמדו בבסיסו של הצילום, איבדו מתוקפם ובהמשך, בעקבות התפתחויות טכנולוגיות והצפה של דימויים, איבד הצילום את מעמדו כזירה של שיח אסתטי ותאורטי ומחלוקות אינטלקטואליות ונדחק לחשוב את עצמו מחדש.
אי יכולתו של הצילום לשמור על מעמדו ועובדת היטמעותו לתוך המדיומים האחרים, כמו גם לחיים עצמם (שכן, הדימוי הצילומי נמצא בכל מקום) מציבים בפני העוסקים במדיום אתגרים ושאלות.
התערוכה "מיליון רסיסים" מבקשת לבחון את קו האופק החדש שמציב מדיום הצילום, ואת היחסים המשתנים שלו עם שאלות של ייצוג ועם מדיות אחרות, כמו הפיסול והמיצב.
נקודת המוצא לתערוכה היא ההתייחסות לצילום כאל אובייקט בפני עצמו וכאובייקט המהווה רכיב במערך של אלמנטים נוספים.
מתוך עמדה זו, התערוכה מבקשת להציף שאלות העוסקות בתפישה החומרית של מעשה הצילום ובאפשרויות לנוכחיות פיזיות בתוך מדיום הקשור כל כך באופטיות ובדו ממדיות.בין אם בהרחבה שלו לטריטוריות אחרות או בהקצנת הערכים הרפלקסיביים שלו העבודות בתערוכה מצביעות מצד אחד על אפשרויות חדשות של הצילום ומצד שני מעידות גם על המגבלות האינהרנטיות שלו.
העבודות המוצגות מבקשות לחתור תחת המגבלות או ההגדרות של הצילום , ואף בחלקן, לערער על "כובד משקלו של הדימוי" ולהפנות מבט לרבדים מופשטים ונסתרים יותר של הצילום.
במבט ראשון העבודות המוצגות יכולות להחוות כאוטונומיות, בעלות הגיון פנימי משל עצמן המבקשות להצביע על דבר מה בעולם. יחד עם זאת, על ידי הצבתן בחלל אחד נוצר תחביר שבו כל אחת מהן מהווה חלק מ"השלם" , אותו מערך אובייקטים, המתווה מרחב הקשרים ומציע אפשרויות נוספות לשימוש, פענוח, תצוגה והרחבה של מדיום הצילום.
