יחיד / רבים | תערוכה קבוצתית של חברי גלריה אינדי

הגלריה לאמנות במרכז ההנצחה, קריית טבעון 07.07.12-18.08.12

אוצרת | טלי כהן גרבוז

מוקפים עשרה גופי עבודה של אמני קבוצת אינדי, נמצא את עצמנו תוהים שוב, בפעם המי-יודע-כמה, על מהותו החמקמקה של צילום הסטילס. בתוך עידן שבו תמונות נושרות על ראשנו כמו גשם מעוור, מה יהיה צירוף המקרים המופלא שבו צילום אחד, שכל מה שיש בו ידוע ומוכר, יגרום לנו לעצור ולרגע להביט באופן אחר על מציאות חיינו.

בין הפרטי לציבורי, בין ביטויים של חוויה אישית לדיבור על ממשות, על האורגני והסינטטי, על מסות בני אדם בתוך נופים פגומים, על החד והברור עד סנוור ועל נוף עמום, מופנם שאינו יכול להתפרש אלא כתמונת נפש. התערוכה 'יחיד/רבים' היא ניסיון ראשון של קבוצת צלמי אינדי לבדוק, באמצעות גופי העבודה שבחרו להציג, את מקומם כאמנים יחידים וכקבוצת אמנים הפועלת במשותף. לצורך העניין, הגלריה במרכז הנצחה משמשת בתערוכה זו מעין מעבדת ניסויים גדולה שמטרתה לבדוק היבטים תיאורטיים באופן ויזואלי.

אינדי היא גלריה שיתופית לצילום. בעידן שבו גלריות שיתופיות מוקמות, חלקן מתוך אילוצים כלכליים, התקדים היחיד להתארגנות אמני צילום מעין זו התקיים בגלריה 'לימבוס', שפעלה בתל אביב בשנות השמונים והתשעים של המאה שעברה ונוכחותה והשפעתה בשדה הצילום המקומי היו גדולות.

 קבוצת אינדי מונה עשרה חברים, שכל אחד מהם הוא צלם בעל דרך משל עצמו. חברי הקבוצה לא התאחדו סביב למניפסט שאפיין קבוצות אמנים באירופה ובישראל בראשית המאה העשרים, ובכל זאת הם מייחסים חשיבות רבה לפעילותם המשותפת. במהלך שנת פעילות מוצגות בגלריה תערוכות יחיד שלהם, אמנים מבחוץ מוזמנים לתערוכות יחיד או תיזה ובנוסף, בסופי שבוע מוצגות בגלריה תערוכות בזק של צלמים אחרים.

מה מייחד ומה מאחד, מה משקלו של האינדוודואלי בקבוצה. מהו שיתוף? האם הוא קשור גם בתהליכי היצירה ובהשפעות הדדיות או בסימון דרכה של הגלריה. האם ניתן בכלל לשרטט דרך של קבוצה, כשכל אחד ממשתתפיה פועל מתוך עצמו? אילו שאלות שחברי הקבוצה מתחבטים בהן ונושא התערוכה, 'יחיד/רבים', נגזר מתוכן. כל אחד מגופי העבודה המוצגים בתערוכה מייצג התבוננות פנימה - אל אני דובר והחוצה - אל האחרים.

העבודות המוצגות בתערוכה ממוקמות היטב בתוך השיח של הצילום העכשווי ובדיאלוג עם צלמים דוגמת תומס סטרוט, סאם טיילור ווד, אן הארדי או קנדידה הופר. ההקשר המקומי והדיאלוג בין פנים לחוץ מייצר בתערוכה עניין חדש ומסקרן.

הגלריה במרכז ההנצחה מציעה מרחב גדול ומוגן לשהייה בצוותא של עשרה גופי עבודה, איתור נקודות מפגש והתרחקות. מתוך כל זה יש סיכוי לצמיחתו של שלם הגדול מסך- כל מרכיביו.