בועז לניר | אנשים בקיבוץ 2013-1983
13.08.15-5.09.15
אוצר | ד"ר יוחאי רוזן
-----
תיעוד חברתי לא היה קיים בצילום הישראלי עד לשנות השבעים.[i] מבין הצלמים הראשונים שהחלו להפנות את מבטם לסוגיות חברתיות בישראל, בלטו מאד צלמי הקיבוצים. זה קרה בפרק זמן קריטי בהתפתחות החברה הישראלית של מעבר מחברה המדגישה את הקולקטיב לחברה המדגישה את האינדיבידואל. הקיבוצים עצמם חוו טלטלה קשה ורובם המכריע חדלו להיות חברה שיתופית ועברו הפרטה.
יהושע זמיר צילם בשנות ה-70 את חברי המושבים ירדנה ובית יוסף, את חברי קיבוצו עין דור ואת תושביו הערבים של כפר מיסר השכן. במחצית הראשונה של שנות השמונים צילם מתי חלילי את חברי קיבוצו משמר העמק בחדריהם ובאותן השנים תיעד יעקב שופר, חבר קיבוץ שדה יואב, את אנשי השכונות בירושלים. באותה התקופה החל גם בועז לניר, חבר קיבוץ שער העמקים, לתעד את חברי קיבוצו. בניגוד לאלה שנזכרו למעלה, בועז לניר לא הפסיק את הפרויקט שלו והוא נמשך ברצף עד היום. זהו למעשה פרויקט הצילום החברתי הארוך ביותר שמתקיים בישראל והוא מציע הצצה נדירה לתא חברתי והשינויים העוברים עליו במהלך שלושים שנה.
בועז לניר נולד בקיבוץ שער העמקים והחל מ-1981 עסק בצילום עיתונות. במקביל המשיך כל העת בצילום אישי ובצילום חברתי והציג מדי פעם בתערוכות.
בועז החל בתיעוד הותיקים, מקימי הקיבוץ, שהיו אז בגדר "עולם הולך ונעלם" ומאז כבר אינם איתנו. בהדרגה הרחיב את היריעה והחל לצלם גם משפחות, זוגות, צעירים, מתנדבים ועובדים שכירים בקיבוץ.
במהלך התקופה – ובהתאם לרוח הזמן – עבר בועז מצילום אנלוגי במצלמת 35 מ"מ לצילום דיגיטלי במצלמת 6X6 וכך השתנה גם פורמט התצלומים. הסדרה כולה צולמה בשחור-לבן ויש בה שילוב מיוחד של צילום דיוקן, תיעוד חברתי וצילום מבוים תוך הקפדה על הערך האסתטי.
בתערוכה מוצגים לראשונה מבחר תצלומים מהסדרה המאפשרים הצצה לא רק לשינויים החברתיים שחווה הקיבוץ המהווים מראה לחברה הישראלית.
יוחאי רוזן, יולי 2015
תיעוד חברתי בצילום (Social Documentary Photography) הוא צילום שמטרתו לעורר מודעות לסוגיות חברתיות תוך הפניית המבט לאינדיבידואלים וקבוצות בחברה.