04.06.15-27.06.15

אוצרת | קרני ברזילי

----

תערוכתה של תמר נסים מתחילה בזיכרון אישי אודות פציעתו של אביה במלחמת ששת הימים, ועוברת לפירוק וחקירה של דימוים, סרטים, טקסטים, עיתונים וספרי ילדים, והאופן שבו הם מעצבים תפיסה חזותית וערכית דרכה מתרגמת המציאות.

ההודעה על פציעתו של האב זכורה לנסים כפעולה פרפורמטיבית של דילוג. הבשורה על הפציעה, זכורה לה היטב כתחושה גופנית של ריחוף ואופוריה, ומהדהדת את האופוריה הלאומית. אופוריה זו מעומתת בתערוכה למול תוצאות המלחמה.

אירועי קיץ 2014 החזירו את נסים אל זיכרונות ילדותה מיוני 1967 והיו נקודת המוצא לתערוכה בה היא מתייחסת לאמביוולנטיות הרגשית, המערערת את מערכת ההיגיון, ומופיעה כל פעם מחדש עם תחילתו של מבצע או מלחמה.