במסגרת תערוכת היחיד הראשונה שלה, ״אוֹן טוֹפּ עוֹף אֵה וָויְיט הִיל״, ממשיכה ליהיא בנימין להתעסק בקשר בין צילום וטקסט. את צילומי התערוכה כולם היא צילמה על ראשה ומראשה של גבעת ירוחם - ״ההר הלבן״ בפי תושבי האזור - הממוקמת בצידה הצפון-מערבי של המועצה המקומית ירוחם. כמו בתחילתו של סיפור, שם התערוכה מרמז על דבר מה שהתרחש על אותה גבעה. אלא שהצילומים והטקסטים המוצגים על קירות הגלריה לא מסגירים כל עלילה ברורה, לא את תחילתה ולא את סופה. הם נשארים כרמזים אשר מציעים לנו לחבר צילום לטקסט, טקסט לצילום - ולהרכיב מהם סיפור.