“מים כבדים” מציגה מפגש בין עבודותיהם של חגי אולריך ועדי עוז־ארי, הנשען על חקירה של חומר, תודעה וזיכרון. התערוכה מבקשת להתבונן בחפצים יומיומיים – מגבת, טישיו, מים – כחומרים ודימויים שסופגים ומשנים מידע, ולעקוב אחר הרגע שבו הצטברות עדינה הופכת לרישום של מגע, מידע או רגש.

שני גופי העבודה, בהדפס ובצילום, פועלים באזורי מעבר: בין אנלוגי לדיגיטלי, בין חפץ לקוד, ובין פני־שטח לבין תנועות של פירוק ושימור. אילו תהליכים המאיטים, מעכבים ולעיתים ממוטטים את הדימוי, עד הופעתו מחדש בצורה חדשה. אצל אולריך, אירוניה היא גם מוטיב וגם שיטה ליצירת תצלומים הנבנים מתוך מפגש בין הקרנה, אור וחומר – דימויים שלא התקיימו מחוץ למצלמה. אצל עוז־ארי, אלו הדפסים הבנויים משכבות של גזירה, קיפול וצביעה, המתחקים אחר זיכרון חומרי ושאריות של מגע וארכיון.

“מים כבדים” מציעה מבט על דימויים שצוברים ומחזיקים בתוכם מה שאינו נראה: משקל ועקבות של אבל, רוח, אינטימיות, ותנועה דקה של התהוות ותקווה.

אירועים מיוחדים:

שבת, 13.12 - הרצאה ומפגש עם אוצר התערוכה רפאת חטאב

שבת, 20.12 - שיח גלריה עם האמנים עדי עוז-ארי וחגי אולריך